מוזיאון זיגמונד פרויד
מוזיאון זיגמונד פרויד הוא הדירה הוויינאית של אבי הפסיכואנליזה — ב-Berggasse 19, שם פרויד גר ועבד מ-1891 עד 1938, אז נמלט לאחר ה-Anschluss. הדירה והקליניקה משוחזרים, כולל הספה האייקונית (העתק — המקור בלונדון), אוסף עתיקות פרטי ותצוגה היסטורית כבדה. כניסה €15 (~₪62), 1.5-2 שעות. שווה גם למי שלא קרא פסיכואנליזה.
ב-1891 פרויד הצעיר עבר לדירה ב-Berggasse 19, ובמשך 47 שנה גר וטיפל בה — עד שב-1938 הנאצים פלשו לאוסטריה והוא נמלט ללונדון. הדירה היום היא מוזיאון, ולא רק 'עוד בית גדולים' — היא לב הפסיכואנליזה, מקום הולדת הספה הקלינית, ועדות לסיפור יהודי וויינאי שלא ניתן להפריד מההיסטוריה.
מה רואים בפנים
- הקליניקה — שוחזרה לסגנון 1938. הספה (העתק; המקור עבר ללונדון איתו), שולחן הכתיבה, אוסף הפסלים העתיק.
- חדר ההמתנה — שם המטופלים חיכו, עם הכיסאות המקוריים.
- הדירה המשפחתית — חדרי המגורים של פרויד ומרתה אשתו, של ילדים.
- תצוגה היסטורית — כתבי יד, מכתבים, ספרים מקוריים, סרטים מ-1936.
- אוסף העתיקות — פרויד היה אספן נלהב, יש 70 חפצי עתיקות מצריים-יוונים-רומיים מהאוסף שלו.
הסיפור המורכב
פרויד היה יהודי, וכשהאנשלוס הגרמני קרה ב-1938 הוא היה ב-82 ובסרטן הלסת. הוא נמלט ללונדון עם משפחתו, אבל ארבע אחיותיו נשארו ונרצחו בשואה. הספה האגדית עברה איתו ללונדון — מה שתראו במוזיאון זה העתק נאמן. בנו אנה פרויד התמידה את העבודה עד שמתה. הדירה נשתלטה אחרי המלחמה והפכה למוזיאון ב-1971.
כמה זה עולה
| פריט | מחיר |
|---|---|
| מבוגר | €15 (~₪62) |
| סטודנט/פנסיונר | €10 (~₪41) |
| ילדים עד 18 | חינם |
| אודיו-מדריך באנגלית | €2 תוספת |
| סיור מודרך באנגלית (יום שני, רביעי) | €20 (~₪82) |
איך מגיעים
Berggasse 19, מחוז 9 (Alsergrund). מטרו U4 ל-Roßauer Lände, ומשם 5 דקות הליכה. גם טראם D ישירות. שעות 10:00-18:00 בכל יום (פתוח גם ימי שני, נדיר במוזיאוני וינה). יש חניה ברחוב (כמעט בלתי אפשרי בעונת השיא), אז עדיף תחבורה ציבורית.
טיפ ישראלי: שלבו עם מרכז העיר היהודית — Berggasse 19 לא רחוק מ-Leopoldstadt (חב"ד וינה) ומ-Stadttempel (בית הכנסת הגדול). יום שלם של 'יהודי וינה': בית הכנסת, סיור עם מדריך בעברית (חב"ד עוזר), ארוחת צהריים כשרה ב-Bahur Tov, ובערב המוזיאון. החיבור ההיסטורי חזק.
טעות נפוצה: לחשוב שזה רק לחובבי פסיכולוגיה. המוזיאון פותח חלון לתרבות הוויינאית של תחילת המאה ה-20, ליהדות אוסטריה, ולכביש מהאנשלוס לשואה. גם למי שלא יודע מה זה 'אגו' — שווה שעה וחצי. אבל אם רע לכם בסיורי דירה — דלגו.