בטיחות באינדונזיה — מה באמת מסוכן ומה רעש
בלי וג'אווה בטוחות יחסית לתיירים; הסיכון הגדול הוא תאונות סקוטר, לא טרור או פשע. סמים = עונש מוות, גם גראס. בקוטה, סמיניאק וקנגגו יש סקאמים וגניבות תיק. מים מהברז לא לשתות. ביטוח חובה, ולוודא שהוא מכסה אופנוע בעת רישיון בינלאומי — בלעדיו לא מכסים תאונה.
בלי לא מסוכנת. ישראלים מגיעים כל השנה וחוזרים שלמים. אבל יש פינות שכן הורגות אנשים כל שבוע — תאונות סקוטר, סמים, ים סוער בכמה חופים מסוימים. השאר זה בעיקר הגיון בריא וביטוח טוב. בואו נעבור על הסיכונים האמיתיים, לא על מה שהדודה כתבה בקבוצת הוואטסאפ.
התמונה הגדולה — איפה זה בטוח ואיפה פחות
| אזור | רמת בטיחות | הערה |
|---|---|---|
| בלי (Ubud, Canggu, Uluwatu) | מאוד בטוח | סיכון עיקרי: תאונות סקוטר וגניבות תיק |
| בלי (Kuta, Legian) | בטוח עם הגיון | הכי הרבה סקאמים, שתייה, גניבות. שמרו על תיק |
| ג'אווה (Yogyakarta, Bromo) | בטוח | וולקנים פעילים — לבדוק status לפני טרק |
| גילי, נוסה פנידה | בטוח | הים יכול להיות סוער; דרגי סנורקל זהירות |
| סולוואסי, מולוקו | זהירות מוגברת | תקריות מקומיות נדירות; להתעדכן לפני נסיעה |
| פפואה | לא לתיירים לבד | צריך היתר מיוחד; אזורים לא יציבים |
הסיכון מספר 1 — סקוטרים
פעם בכמה ימים ישראלי בבלי מתרסק עם סקוטר. הסיבה כמעט תמיד אותה: שכרו בלי רישיון אופנוע בינלאומי, נסעו בלי קסדה אמיתית (לא הקסקט הפלסטיק שמשכירים), אחרי שתייה או על כביש רטוב בלילה. הביטוח הישראלי לא מכסה רכיבה בלי רישיון נהיגה בינלאומי על אופנוע מעל 50 סמ"ק. תאונה רצינית בלי כיסוי = 15,000-50,000$ לרפואה ופינוי. זו לא הפחדה; זה החשבון שמגיע.
ביטוח — מה לוודא לפני שטסים
- פוליסה למזרח הרחוק (לא תיירות אירופה — לא רלוונטית)
- כיסוי לאופנוע/סקוטר במפורש, עם תנאי 'רישיון נהיגה בינלאומי על אופנוע' — להוציא אחד בארץ בדואר ישראל לפני הטיסה
- כיסוי לפעילויות אקסטרים אם מתכננים צלילה, טיפוס וולקנו (ברומו, איג'ן, אגונג), פאדל בורד, רפטינג
- פינוי רפואי במטוס (medevac) — בעיקר אם נכנסים לאיים הקטנים יותר
- סכום כיסוי לרפואה לפחות 500,000$ — בית חולים בינלאומי בבלי (BIMC, Siloam) זול יחסית לארה"ב אבל לא לחינם
סקאמים נפוצים שכדאי להכיר
- אטמים פיראטיים בקוטה/סמיניאק שמשכפלים כרטיס — להשתמש רק באטמים בתוך בנק או בלובי של מלון גדול
- חלפנים שמציעים שער מעולה ואז 'סופרים' מהר — לעולם לא להחליף ברחוב, רק ב-PT Central Kuta הרשמיים
- 'נוסה פנידה bot tickets' שמוצעים בזול ברחוב — לפעמים זויפים. לקנות בנמל סנור הרשמי
- 'משטרה' שעוצרת סקוטר ודורשת קנס במזומן — קנס אמיתי משולם בתחנה ובקבלה. לעמוד על זה
- מסעדות בלי תפריט עם מחירים — תמיד לבקש תפריט. במיוחד באוכל ים בג'ימבארן
סמים — קו אדום מוחלט
באינדונזיה גראס נחשב לסם קשה. עונש המינימום על החזקה הוא 4 שנות כלא, על סחר מינימום 6 שנים, על כמות גדולה — עונש מוות (יש הוצאות להורג של זרים, כולל בעשור האחרון). 'מאש מאפינס' שמוכרים בקוטה, 'space brownies' באובוד — לא הומור. גם לא לקנות מ'חבר של חבר ישראלי' שמסתובב במלון. אם המשטרה תופסת, גם השגרירות הישראלית (שלא קיימת באמת באינדונזיה) לא יכולה לעזור.
מים, אוכל ובטן
לא לשתות מי ברז, גם לא לצחצח שיניים איתם בימים הראשונים. קרח במסעדות מקומיות לרוב בסדר (מים מסוננים), אבל אם הוא לא צילינדרי-מסחרי כדאי לוותר. אוכל רחוב שמבושל בפניכם — מצוין ובטוח. הימים הראשונים הבטן מתרגלת — לקחת אנטרו, דיאקור ופרוביוטיקה. שמירה על ידיים נקיות חוסכת 80% מהטיולים לשירותים.
יתושים, דנגי ומלריה
דנגי קיים ואמיתי, במיוחד בעונה הרטובה (נוב-מרץ) ובאזורי דלי שלולי מים. ספריי DEET 30%+, שרוולים בערב, ארוחות במרפסות עם מאוורר (יתושים לא אוהבים רוח). מלריה זניחה בבלי וג'אווה; קיימת בפפואה, מולוקו וחלקי סולוואסי — שם שווה כדורי מניעה.
וולקנים, רעידות אדמה וצונאמי
אינדונזיה היא טבעת האש; רעידות אדמה הן חלק מהחיים. רוב הזמן זה רעד קל. במלונות יש שילוט פינוי, בחופים יש סימוני 'tsunami evacuation route' — מומלץ להעיף מבט. וולקנים פעילים (אגונג, ברומו, איג'ן) — לבדוק status פעיל באתר magma.esdm.go.id לפני טרק לילה. בדרך כלל שקטים, אבל סגירות פתאומיות קורות.
טיפ ישראלי: לפני שטסים, תוציאו רישיון נהיגה בינלאומי בדואר (90 שקל, 10 דקות) וצלמו אותו לענן. גם אם אתם 'נוסעים סקוטר רק בכפר', זו ההבדל בין ביטוח שמכסה תאונה לבין חשבון של 30 אלף דולר. וקסדה אמיתית — לא הקסקט שמשכירים. שווה לקנות אחת ב-200 אלף רופיה ולהשאיר אותה.
ים, גלים וזרמים
ים בלי הוא לא תמיד הים השקט שדמיינתם. דרימלנד, אוללוואטו וחלק מקנגגו — גלים גדולים וזרמי מתפרצים (rip currents). חופים בטוחים יותר לשחייה: סנור (במזרח), ניוסה דואה, פדנגבאי, ג'ימבארן. בגילי ובנוסה פנידה הים שקט יותר אבל הזרמים בין האיים מסוכנים — לסנורקל רק במקומות מסומנים, עם מציל או סירת ליווי.