תרבות ונימוסים בקפריסין

קפריסאים הם אנשים חמים — נינוחים, מסבירי פנים, ולא ממהרים לשום מקום. אם תזרמו עם הקצב הים-תיכוני במקום להילחם בו, תגלו אי שקל לאהוב. כמה דברים קטנים על התרבות יעשו את הטיול חלק עוד יותר.

הכנסת אורחים

ההכנסת אורחים הקפריסאית אמיתית — בכפרים עוד מציעים לאורח קפה, מתוק ('גליקו') או כוסית זיוואניה כאות כבוד. אם מציעים לכם — קבלו, זה מחווה של חום. חיוך, 'יאסו' (שלום) ותודה פותחים הכל.

קצב החיים — 'סיגא סיגא'

• שירות איטי במסעדות — זה לא חוסר כבוד, זה התרבות. תזרמו.
• סיאסטה — בכפרים ובערים קטנות עסקים נסגרים אחה"צ (≈14-17).
• ארוחות ארוכות — מזה זה שעתיים, וזה הקטע.
• לא ללחוץ ולא למהר אנשים — זה מרחיק יותר משמקרב.

לבוש ואתרים דתיים

בחופים ובערים הלבוש משוחרר. אבל במנזרים ובכנסיות (כמו מנזר קיקוס) נדרש לבוש צנוע — כתפיים וברכיים מכוסות. קחו צעיף/חצאית-עטיפה אם מתכננים ביקור במנזר. בחלק מהמקומות יש כיסויים בכניסה.

שפה

השפה הרשמית בדרום היא יוונית, ובצפון טורקית — אבל האנגלית נפוצה מאוד בזכות העבר הבריטי, כמעט כולם בענף התיירות דוברים אנגלית טובה. כמה מילים ביוונית ('יאסו', 'אפחריסטו'=תודה) תמיד מתקבלות בחיוך. ראו מילון השפה.

יחס לישראלים

היחס לישראלים בקפריסין חם וטוב — יש קשר היסטורי, קרבה, וזרם תיירים ישראלי גדול שמוכר ואהוב. תרגישו בבית. הקהילה היהודית-ישראלית פעילה, ובתי החב"ד מהווים גם מוקדי קהילה.